גירושין>

הליך הגירושין

הליך הגירושין - כיצד, היכן ומתי


פתיחת הליכי גירושין הינה מורכבת, בשל העובדה שיותר מערכאה משפטית אחת דנה בענייני גירושין ובשל "מרוץ הסמכויות" הידוע הנובע מכך. לכן חשוב לעשות קצת סדר לפני שמתחילים:
ערכאות השיפוט: בפני בני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל עומדות שתי ערכאות שיפוט:

  • בית המשפט לענייני משפחה- הערכאה האזרחית. בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעות בנושא מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת והסדרי ראייה, חלוקת רכוש ולמעשה, בכל העניינים הנוגעים לסכסוכים בין בני משפחה. חשוב לדעת כי כל אחד מהעניינים הנ"ל נידון בתביעה נפרדת (תביעת מזונות ילדים, תביעת משמורת וכיוצא בזה), אליה יצורפו כל המסמכים והאסמכתאות הדרושות.
  • בית הדין הרבני- הערכאה הדתית. בית הדין הרבני דן בתביעות גירושין: תביעת גירושין בלבד או תביעת גירושין אליה נכרכו העניינים הנלווים לגירושין: מזונות, משמורת ורכוש (מדובר בתביעה אחת). כמו-כן בית הדין הרבני דן בתביעות לשלום בית שעניינן שלום בית (להבדיל מגירושין).

לבית הדין הרבני הסמכות הבלעדית לדון בגירושין עצמם, היינו להחליט על מתן הגט. בית המשפט לענייני משפחה אינו יכול לסדר את הגירושין בין בני זוג יהודים וטקס הגירושין יתקיים בבית הדין הרבני בלבד. לעומת זאת, בעניינים הנלווים לגירושין: מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת והסדרי ראייה וחלוקת רכוש, ניתן לדון הן בבית משפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני האזורי, תלוי במרוץ הסמכויות.
 

  • מרוץ הסמכויות- בגירושין, קיימת חשיבות רבה לעובדה מי מבני הזוג הקדים ופתח תביעות ראשון. למעט במקרים מיוחדים, ככלל הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני ע"י אחד מבני הזוג, אליה נכרכו העניינים הנלווים לגירושין: מזונות, משמורת ורכוש, חוסמת את דרכו של בן הזוג השני להגיש תביעות בעניינים הללו לבית המשפט לענייני משפחה. כך, הגשת תביעות בעניינים הללו לבית המשפט לענייני משפחה ע"י בן זוג אחד תחסום את דרכו של בן הזוג השני מלהגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני והוא יוכל להגיש תביעת גירושין בלבד.
  •  כך למעשה, ברוב המכריע של המקרים, בן הזוג שהקדים והגיש תביעות קבע את הערכאה השיפוטית בה יידונו ענייני הגירושין של בני הזוג. מאחר וקיימים הבדלים בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה הן בפרוצדורה- אופן ניהול הדיון, והן במהות- תוכן ההחלטות שמתקבלות בכל אחד מן העניינים, חשוב להיוועץ בעורך-דין מומחה לדיני משפחה ולא להתמהמה. רק עורך-דין מומחה בתחום יכוון אתכם באיזה ערכאה תוכלו להשיג את התוצאות הטובות ביותר עבורכם ובמידת הצורך יפעל ויגיש תביעות בשמכם.

 חשוב לדעת כי לרוב הליך הגירושין מחולק לשני שלבים:

בשלב הראשון- יש להסדיר את 3 הסוגיות העיקריות:

  1. מזונות (מזונות ילדים; מזונות אישה)
  2. משמורת ילדים והסדרי ראייה
  3. חלוקת רכוש

בשלב השני- הסדרת הגירושין עצמם- הגט בבית הדין הרבני. לרוב, בית הדין הרבני לא יפסוק גט לפני שהוסדרו העניינים האמורים הנלווים לגירושין.

 הסכם או תביעות

את 3 הסוגיות העיקריות: מזונות, משמורת והסדרי ראייה וחלוקת רכוש, ניתן להסדיר ב- 2 דרכים:

  1. הסכם בין בני הזוג הכולל את כל הסוגיות האמורות ומובא לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני. במידה וההסכם מאושר בבית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני יאשר אותו פעם נוספת כאשר ידון ויפסוק בגט בשלב השני של ההליכים. חשוב להשלים את ההליך ולהביא את ההסכם לאישור הערכאה השיפוטית. אישור זה, מקנה להסכם תוקף של פסק דין ומאפשר לאכוף אותו ככל פסק דין.
  2. הגשת תביעות (בבית המשפט לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני כתביעה כרוכה, כמפורט לעיל). חשוב לדעת כי בכל שלב משלבי ההליך המשפטי, גם לאחר שהחלו הדיונים בתביעות שהוגשו, יוכלו בני הזוג להגיע להסכם כולל על כל הסוגיות או רק על. חלק מהסוגיות

 התנהלות ההליך המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני: 

  • דיון ראשון בתיק נקבע בפרק זמן ממוצע של חודשיים עד חמישה חודשים מיום הגשת התביעה.
  • בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני האזורי מקיים מספר דיונים מקדמיים, במהלכם מנסה לברר את גדרי המחלוקת בין בני הזוג, נותן סעדים זמניים והחלטות ביניים ומנסה להוביל את בני הזוג לפשרה.
  • במידה והניסיון לפשר בין הצדדים לא צלח ולא הושג הסכם, נקבעים מועדים לישיבות הוכחות, במהלכן נחקרים העדים בחקירה נגדית ע"י הצד שכנגד.
  • בסיום הליך ההוכחות, שיכול להימשך בין מספר חודשים למספר שנים, נקבע מועד להגשת סיכומים.
  • לאחר הגשת סיכומים ע"י שני הצדדים, ניתן פסק דין.

 בני זוג מוסלמים:

  • בית הדין השרעי מוסמך לדון בגירושין.
  • בעניינים הנלווים לגירושין, יוכלו להתדיין או בפני בית המשפט לענייני משפחה או בפני בית הדין השרעי .

 בני זוג נוצרים:

  • בית הדין הכנסייתי מוסמך לדון בגירושין.
  • בעניינים הנלווים לגירושין, יוכלו להתדיין או בפני בית המשפט לענייני משפחה או בפני בית הדין הכנסייתי.

בני זוג בנישואים מעורבים המשתייכים לעדות דתיות שונות או שני בני הזוג אינם משתייכים לעדה דתית המוכרת בישראל:

  • יפנו לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין.
  • בית המשפט לענייני משפחה ידון גם בכל העניינים הנלווים להתרת הנישואין.
 
 
בניית אתריםבניית אתרים