מזונות ילדים

בישראל, כל ילד זכאי למזונות מהוריו, בין אם הוריו נשואים זה לזה ובין אם לאו.
מאמר זה יתייחס ברובו למזונות לילדים ששני הוריהם יהודים.

 מי קובע את מזונות הילדים בעת גירושין

הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם ניתנה הסכמה של שני ההורים גם יחד להתדיין בנושא מזונות הילדים בפני בית הדין הרבני (זאת בניגוד לסוגיות אחרות שלגביהם מתקיים "מרוץ הסמכויות").

• במידה וההורים לא הגיעו ביניהם להסכם באשר לגובה המזונות, מומלץ להגיש תביעת מזונות בהקדם האפשרי, מאחר והחיוב במזונות הינו מיום הגשת התביעה ולא לפני כן.

 כיצד נקבעים מזונות הילדים 

 המזונות נפסקים בהתאם לדין האישי ולכן כאשר מדובר בילד שנולד להורים יהודים, הדין שיחול הוא הדין העברי, הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני. על-פי הדין העברי, אב חייב לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15. כלומר, חיוב המזונות עד גיל 15 מוטל באופן אבסולוטי על האב, פרט להוצאות שהן מעבר לצרכים ההכרחיים. ההוצאות שהן מעבר לצרכים ההכרחיים מתחלקות בין האב לאם בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מהם. מגיל 15 ועד גיל 18, החיוב בהוצאות הילדים הינו "מדין צדקה", כלומר הן ההוצאות בגין הצרכים ההכרחיים והן ההוצאות בגין הצרכים שמעבר להכרחיים מוטלות על שני ההורים, בהתאם ליכולתו הכלכלית של כל אחד מהם.

 מזונות לאחר גיל 18

מגיל 18 ועד גיל 21, החבות במזונות חלה על שני ההורים, ומותנית במספר תנאים: החיוב הינו בתקופת הצבא או השירות הלאומי, הילד אכן נזקק ואינו יכול לספק את צרכיו בעצמו וההורה בעל מסוגלות כלכלית. לרוב, התשלום לאחר גיל 18 הינו 1/3 מהסכום שנקבע כאשר הילד היה קטין.

 מה כוללים מזונות הילדים:

1. צרכים הכרחיים: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור ואחזקת מדור, הוצאות חינוך בסיסיות (כגון: גן), הוצאות רפואיות הכרחיות.
2. מדור: קורת הגג של הילדים. הכוונה להשתתפות האב בעלויות שכר הדירה או המשכנתא בדירה בה מתגוררים הילדים. חלקו של האב נקבע בהתאם למספר הילדים:
   עבור ילד אחד- משתתף האב ב- 30% מעלויות שכר הדירה/ המשכנתא
   עבור שני ילדים- משתתף האב ב- 40% מעלויות שכר הדירה/ המשכנתא
   עבור שלושה ילדים- משתתף האב ב-50% מעלויות שכר הדירה/ המשכנתא 
3. אחזקת מדור: השתתפות האב בחשבונות הדירה ההכרחיים: ארנונה, מים, חשמל, טלפון, ועד בית, גז. ההשתתפות היא כמפורט לעיל, בהתאם למספר הילדים. 
4. הוצאות חריגות: הוצאות חינוך חריגות כגון: חוגים, קייטנות, שיעורים פרטיים, צהרון; הוצאות רפואיות חריגות שאינן כלולות בביטוח הבסיסי של קופת החולים כגון: משקפיים, רופא שיניים, יישור שיניים, פסיכולוג. 

• פסיקת מזונות ילדים הינה מורכבת והיא נסמכת על שקלול של שני גורמים עיקריים: צרכי הילדים ויכולת הוריהם. צרכי הילדים הם לרוב תלוי רמת החיים לה הורגלו הילדים. במסגרת גורם זה, יש לקחת בחשבון ילד שהוא בעל צרכים מיוחדים ביחס לילדים אחרים. ביכולת ההורים נלקחים בחשבון רמת ההשתכרות וכן פוטנציאל ההשתכרות של ההורים.
• בישראל, עדיין אין נוסחה מדויקת בחוק כיצד לחשב את גובה מזונות הילדים וסכומי המזונות שנפסקים משתנים משופט לשופט ונתונים לשיקול דעתו. ייתכנו פערים ניכרים בין דמי מזונות שנפסקים להורים בעלי יכולת כלכלית זהה.
• על-פי פסיקת בית המשפט, סכום המזונות המינימאלי לכל ילד עומד על כ- 1,250 ₪, לא כולל הוצאות מדור, לא כולל הוצאות חינוך ולא כולל הוצאות חריגות.

* כאשר מדובר בילדים אשר אחד מהוריהם אינו יהודי, יחול החוק האזרחי, החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) הקובע כי על שני ההורים לשאת במזונות ילדיהם, בשיעור יחסי להכנסותיהם.