כאשר בני זוג נפרדים, אחת השאלות המטרידות היא משמורתם של ילדיהם הקטינים- היכן ישהו הילדים ומה יהיו הסדרי הראייה של ההורה אשר לא יחזיק בילדים.
ההבדל בין אפוטרופסות למשמורת
אפוטרופסות- האחריות לדאוג לכל צרכיו של הקטין, לגידולו ולהתפתחותו, לרבות בריאותו, חינוכו, מקום מגוריו וניהול נכסיו. האפוטרופסות כוללת בחובה את הרשות להחזיק בקטין. חשוב לציין, שבניגוד למשמורת, האפוטרופסות הינה, על-פי חוק, משותפת ושווה לשני ההורים, כך שלאף הורה אין יתרון על-פני האחר. כך, גם לאחר הגירושין, החלטות מהותיות בנוגע לילד כגון בדבר טיפול רפואי, דרך חינוכו של הילד, מקום חינוכו וקביעת מקום מגוריו, צריכות להתקבל במשותף ע"י שני ההורים. אף הורה אינו רשאי להחזיק בקטין לבדו, אלא בהסכמת ההורה האחר.
משמורת- ההחזקה הפיזית בילד. ההורה המשמורן הוא ההורה שאצלו הבית העיקרי של הילד והוא שאחראי לגידול היומיומי והשוטף של הילד.
בעת גירושין, מוקד הדיון הוא בנוגע למשמורת הפיזית- האם תהיה משמורת יחיד של מי מההורים או משמורת משותפת. סוגיית המשמורת המשפטית- הסמכות לקבל החלטות בנוגע לילד, כמעט שאיננה מתעוררת בין ההורים המתגרשים, לאור קביעת החוק ששני ההורים הביולוגיים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם.
הסדרי ראייה- פרקי הזמן בהם ההורה הלא משמורן, אותו הורה שאינו מחזיק פיזית בילד, רואה את הילד ושוהה עימו.
מי קובע את משמורת הילדים והסדרי הראייה בעת גירושין
בהעדר הסכמה בין ההורים, משמורת הילדים תיקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני- הערכאה אליה הוגשה תביעה ראשונה. נושא משמורת הילדים כרוך מעצם טיבו וטבעו לתביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני. לכן- אם הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני ולא קדמה לה תביעת משמורת בבית המשפט לענייני משפחה- עניין המשמורת יידון בבית הדין הרבני. לעומת זאת, אם הוגשה ראשונה תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני לא יהיה מוסמך לדון בנושא זה, גם אם תידון בפניו תביעת גירושין.
הסכם בין ההורים בנוגע למשמורת והסדרי ראייה
ההורים יכולים לערוך הסכם ביניהם בנוגע למשמורת הילדים והסדרי הראייה. הסכם כזה טעון את אישור בית המשפט ובית המשפט ייתן את אישורו להסכם לאחר שיוודא כי ההסדרים שנקבעו בין ההורים תואמים את טובתו של הילד.
כיצד נקבעים משמורת הילדים והסדרי הראייה
עקרון העל שמנחה את בתי המשפט ובתי הדין הרבניים בקביעת משמורת הילדים והסדרי הראייה, בהעדר הסכמה בין ההורים, הוא עקרון "טובת הילד". מדובר בקנה מידה שאמור להיות ניטראלי ומתמלא בתוכן בהקשרים שונים. בפועל, אופן יישום השיקולים השונים במסגרת העיקרון של טובת הילד והחשיבות שכל שופט מעניק לשיקולים הללו משתנה ממקרה למקרה ומשופט אחד לשני. שופטים שונים עשויים לעצב את המושג "טובת הילד" לפי ערכים שונים, בפרט קיימים הבדלים בין תפיסת בית הדין הרבני לתפיסת בית המשפט לענייני משפחה בפרשנות מושג זה.
חזקת הגיל הרך- במסגרת העיקרון של "טובת הילד", קיימת חזקה הניתנת לסתירה כי טובתם של ילדים עד גיל 6 להישאר במשמורת אימם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. תחת "סיבות מיוחדות" רואים מצבים קיצוניים של חוסר תפקוד של האם: מחלת נפש, נטילת סמים וחוסר מסוגלות הורית חמורה. כך, קבע המחוקק עדיפות לאמהות כמשמורניות לילדים בגיל הרך. זאת בעוד שבמדינות המערב, איבדה חזקת הגיל הרך ממעמדה בעשורים האחרונים ואומצו הסדרים שוויוניים יותר.
בעבר, עד לאחרונה ממש, הוחלה חזקת הגיל הרך בבתי המשפט באופן כמעט אוטומטי וגורף. לאחרונה, בעקבות מגמות שוויוניות, אירעו מקרים שאבות זכו במשמורת על ילדים מתחת לגיל 6.בעתיד הלא רחוק, ייתכן והחקיקה תשתנה וחזקת הגיל הרך תימחק מספר החוקים.
-
תסקיר סעד- אחד האמצעים החשובים והמשמעותיים העומדים לרשותו של בית משפט ובית הדין הרבני להכריע בסכסוך משמורת והסדרי ראייה הוא מינוי של פקידת סעד לסדרי דין שיגיש לבית המשפט/ בית הדין תסקיר מקיף אודות המשפחה ובו המלצות לקביעת משמורת והסדרי ראייה עם ההורה הלא-משמורן בתיק שבפניו. פקידת סעד הינה עובדת סוציאלית שיש לה מינוי מיוחד ועברה הכשרה מתאימה כפקידת סעד וככזו יש לה סמכויות רבות על-פי החוק. פקידי הסעד עובדים במחלקות לשירותים חברתיים של משרד הרווחה המצויות בכל רשות מקומית. החוק מאפשר לבית המשפט/ לבית הדין לבקש תסקיר אך אינו מחייב זאת. תסקיר ייערך רק על-פי החלטת שופט או דיין. ההפניה לתסקיר נעשית רק במקרי סכסוך בין ההורים, או למשל כאשר ההורים מגישים הסכם חריג לאישורו של בית המשפט, דוגמת הסכם הכולל משמורת משותפת או הסכם שהשופט חושד במסוגלות ההורית של ההורה שהוסכם עליו להיות משמורן.
פעמים רבות המחלוקת היא על הסדרי ראייה בלבד ופקידת הסעד מתבקשת להמליץ על הסדרי ראייה. לעיתים, גם כאשר מסתיים התיק, בית המשפט מסמיך את פקידת הסעד לפרק זמן עתידי נוסף, לפקח ולעקוב אחר ביצוע הסדרי הראייה ואף להרחיבם ולשנותם במידת הצורך, תוך התאמתם לנסיבות המשתנות ולטובת הקטינים
-
אבחון מסוגלות הורית- במקרים קשים יותר, בסכסוכים הרציניים, כאשר אפילו פקידת הסעד מתקשה להמליץ אודות זהות ההורה המשמורן והצדדים מסרבים להגיע לפשרה ועומדים על תביעות המשמורת שהגישו, בית משפט ממנה מומחה, פסיכולוג קליני, שעורך לצדדים אבחונים פסיכודיאגנוסטיים ובדיקות אינטראקציה עם הילדים ונותן חוות דעת בדבר המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים לבית משפט.
הסדרי משמורת וראייה מקובלים
הסדר המשמורת הנפוץ ביותר בישראל הוא הסדר שבו הילדים במשמורת יחידה של האמא, תוך מתן זכויות ביקור לאבא. הסדרי הראייה השגרתיים לאבא הם פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים, לעיתים כולל לינה עד למחרת בבוקר, ובנוסף, כל סופשבוע שני ומחצית חגים וחופשות. מחקרים מצאו כי משמורת אם בלעדית ניתנת ביותר מ- 90% מהתיקים ובפחות מ-10% מהתיקים קיים הסדר של משמורת אב או משמורת משותפת של שני ההורים.
הסדר של משמורת משותפת, שבמסגרתו חולקים הילדים את זמן שהותם עם כל אחד מההורים שווה בשווה (בדרך-כלל מחצית שבוע עם האם ומחצית שבוע עם האב) פחות רווח. לאחרונה, בהחלט קיימות לא מעט משפחות שמקיימות הסדר של משמורת משותפת או מתוך הסכמה בין ההורים או לאור החלטה שיפוטית בנושא.
הסדרי ראייה נרחבים- הסדר לפיו הילדים לנים בבית האב פעמיים בשבוע, בנוסף ללינה בסופי שבוע אחת לשבועיים. הסדרי ראייה נרחבים הופכים את ההסדר למשמורת משותפת הלכה למעשה והם הפכו למקובלים מאוד לאחרונה, הן בקרב הזוגות המתגרשים והן בקרב עובדים סוציאליים ופסיכולוגים המעורבים בהליכי המשמורת. הסדרי לינה באמצע השבוע אצל ההורה שאינו משמורן מחייבים ששני ההורים יתגוררו קרוב אחד לשני וקרוב למסגרות החינוכיות של הילדים.
• חשוב להדגיש כי כל החלטה בעניין משמורת ילדים והסדרי ראייה אינה סופית. אם חל שינוי נסיבות, כל אחד מההורים יכול להגיש בקשה מתאימה לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין לשנות את ההחלטה לאור טובת הילד. טובת הילד תיבחן מחדש בכל רגע נתון כאשר יובא העניין לפתחו של בית המשפט.
משרדנו מתמחה בענייני משמורת ילדים והסדרי ראייה. עו"ד קרן ארקין-חן שערכה מחקר מקיף בתחום המשמורת, צברה ניסיון רב ומומחיות בתיקים אלה. האני מאמין של המשרד הוא כי ילדים משלמים את המחיר הרגשי הגבוה ביותר בכל הליך גירושין ובשום אופן אין להשתמש בהם כקלף מיקוח בין ההורים. המשרד חרת על דגלו הגנה על זכות "ילדי הגירושין" לקשר שווה עם שני הוריהם.
בעזרת קשריה, ניסיונה ומקצועיותה של עו"ד קרן ארקין-חן, היא מסייעת ללקוחותיה להשיג הסדרי ראייה עם ילדיהם בכל שלב של הליכי הגירושין, אף בטרם החלו הדיונים בבית משפט ובטרם התגבשו הסדרים. לצורך כך, עו"ד ארקין-חן נותנת ליווי ללקוחותיה מול גורמי הרווחה השונים ובפרט מול פקידות הסעד הממליצות לבתי המשפט בתחום המשמורת והסדרי הראייה. עו"ד ארקין-חן מאמינה בחשיבות של השגת הסדרי ראייה מפורטים, הן בשיגרה והן בחופשות ובחגים, ושל סגירת כל הקצוות בתחום זה באופן שמשליך על ההתנהלות מול ההורה השני בעתיד, על-מנת למנוע הפתעות והתמודדויות מיותרות בעניין הסדרי הראייה, עד הגיעו של הילד לבגרות.
עו"ד ארקין-חן משתמשת בניסיונה הרב ובקשרים שצברה בעבודה מול גורמי הרווחה במחלקות לשירותים חברתיים ובפרט מול פקידות הסעד, עת שימשה באת כוח היועץ המשפטי לממשלה במחלקה המשפטית של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, באחד מתפקידיה הקודמים. כמו-כן המשרד מלווה בייעוץ צמוד של ד"ר נאוה ארקין, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית שמקושרת ועובדת עשרות שנים מול מחלקות הרווחה.