ידועים בציבור

• אין הגדרה אחידה של מספר השנים המינימאלי הנדרש לחיים משותפים על מנת שבני זוג יוכרו כ"ידועים בציבור". כך, שופט מסוים יכול להחליט כי שנה של חיים משותפים מספיקה על-מנת להיחשב כ"ידועים בציבור" ושופט אחר יפסוק שגם ארבע שנים של חיים משותפים אינן מספקות על מנת להיכנס תחת הגדרת "ידועים בציבור".
• חיים תחת קורת גג אחת- בדרך-כלל נדרש שבני זוג יתגוררו תחת קורת גג אחת על מנת שיוכרו "ידועים בציבור", אולם היו מקרים שהפסיקה החליטה להגדיר "ידועים בציבור" גם בני זוג שהתגוררו בדירות נפרדות.
   
• קיום יחסי אישות- מהווה קריטריון. נדרשת מידה מסוימת של אינטימיות בין בני הזוג אך לא ברור אם מתחייב קשר מיני, על מנת שבני זוג יוכרו תחת ההגדרה.

  משק בית משותף

יש דרישה לשותפות כלכלית, אך גם ברכיב הזה אין קריטריונים ברורים ואחידים: כך, למשל, לא נדרש דווקא חשבון בנק משותף ממנו משולמות הוצאות הבית, אלא "קופה רעיונית" משותפת, כך ששני בני הזוג תרמו למשק הבית המשותף

 הצגה חברתית כבני זוג

שיזהו את בני הזוג כבני זוג. 

• "ידועים בציבור" הוא סטאטוס עליו מכריז בית המשפט או מחליט שלא להכריז בכל מקרה, בהתאם לנסיבות הספציפיות שלו. בבואו לקבוע האם בני זוג מסוימים הינם "ידועים בציבור", יבחן בית המשפט את כוונת בני הזוג הסובייקטיבית- האם ראו את עצמם כידועים בציבור, אם לאו.
• בין הנסיבות אותן יבחן בית המשפט בבואו לקבוע האם בני זוג מסוימים הינם "ידועים בציבור": משך התקופה בה בני הזוג חיים ביחד, האם יש לבני הזוג ילדים משותפים, האם ניתן לומר כי קיים שיתוף רכושי בין בני הזוג- האם צברו נכסים כלכליים משותפים, הפרישו הכנסותיהם לחשבון משותף, האם בן זוג אחד פרנס את השני וכדומה.
• הגדרת "ידועים בציבור" הורחבה על-ידי בתי המשפט במרוץ השנים ועל-כן, בשנים האחרונות, יותר ויותר זוגות נכנסים תחת ההגדרה של "ידועים בציבור" וזכאים למגוון רחב של זכויות בשל כך.

 יחסי רכוש בין ידועים בציבור

חוק יחסי ממון בין בני זוג אינו חל על ידועים בציבור. פסיקת בתי המשפט קבעה כי על ידועים בציבור חל הסדר רכושי בשם "חזקת השיתוף". "חזקת השיתוף" קובעת כי כל רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים על ידי בני הזוג או מי מהם, נחשב לרכוש משותף של שני בני הזוג, מיד עם צבירתו, ללא קשר לאופן רישום הזכויות בפועל. "חזקת השיתוף" ניתנת לסתירה. כך, במקרה בו בית המשפט יתרשם כי לצדדים היתה כוונה להפרדה רכושית וכי התנהגותם במהלך הקשר הזוגי וצירוף הנסיבות לא העידו על כוונה לשיתוף רכושי ביניהם, כי אז ניתן יהיה לסתור את "חזקת השיתוף".
בהתאם ל"חזקת השיתוף" ובהנחה שהתקיימה, ובמידה ואין הסכם לחיים משותפים הסותר את "חזקת השיתוף", זכאי כל אחד מבני הזוג הידועים בציבור למחצית הרכוש המשותף שנצבר במהלך הקשר הזוגי ביניהם.
בן הזוג הטוען לשיתוף רכושי יידרש להוכיח ראשית, כי בני הזוג אכן עונים להגדרה של ידועים בציבור ולאחר מכן, כי מתקיימת במקרה הספציפי "חזקת השיתוף".

 מזונות לידועה בציבור

בניגוד לאישה נשואה, הזכאית למזונותיה עד הגט, זכאותה של ידועה בציבור אינה מכוח הדין הדתי. פסיקת בתי המשפט הכירה בזכותה של ידועה בציבור למזונות מבן זוגה, במקרים בהם יוכח כי נוצרה תלות כלכלית של האישה בבן זוגה הידוע בציבור, כי תמך בה במהלך חייהם המשותפים וכי היתה לבן הזוג כוונה לתמוך בה.
זכות זו למזונות של ידועה בציבור מבוססת על הדין האזרחי הכללי ומכוח דיני החוזים. בהתאם לכך, בתי המשפט מכירים בכך שהחיים המשותפים כידועים בציבור במשק בית משותף יוצרים "הסכם מכללא", חוזה משתמע מהתנהגותם של הצדדים, המקים מערכת של זכויות וחובות בין בני הזוג ונובע אף מהעובדה שבני הזוג הסתמכו האחד על השני.
במקרה של תביעת ידועה בציבור למזונות מבן זוגה, תיבחן התנהלותם הכלכלית של בני הזוג בחיים המשותפים בפועל. אם בני הזוג חיו, ככל זוג נשוי, וקיימו שותפות מלאה ביניהם, תוך תרומה משותפת למשק הבית, אזי הידועה בציבור תהא זכאית למזונות מבן זוגה.

• בתי המשפט פוסקים מזונות לידועה בציבור הן בגין תקופת החיים המשותפים והן בתקופה שלאחר פרידת בני הזוג, בעוד שמזונות לאישה נשואה הינם עד לגירושין בלבד.

 מזונות משקמים לידועה בציבור

כאשר הפערים הכלכליים בין בני הזוג הידועים בציבור גדולים, בית המשפט יכול לפסוק מזונות משקמים, לתקופת התאוששות, עד שבן הזוג, שהוא חלש כלכלית, יסתגל למצב הכלכלי החדש וכך תימנע נפילה כלכלית לאותו בן זוג.
כך למשל במקרה בו אחד מבני הזוג התגורר בדירתו של בן הזוג השני ועלול למצוא עצמו מחוסר קורת גג בעקבות הפרידה, קיימת הצדקה למזונות משקמים לתקופת הסתגלות.
מזונות משקמים נפסקים לתקופה קצובה לאחר הפרידה, מוגבלת בזמן, עד שהצד החלש ישקם את מצבו הכלכלי והם יכולים להשתלם כסכום חד פעמי ו/או בתשלומים עיתיים. סכום המזונות ומשך התקופה בה ישולמו, ייבחנו בכל מקרה על-פי נסיבותיו. 
 

 זכות הירושה של ידועים בציבור

המשפט הישראלי השווה את מעמדם של הידועים בציבור למעמדם של הנשואים לצורך ירושה.
בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה, כדי שידועה בציבור תהיה זכאית לרשת את המנוח כאילו היתה נשואה לו, יש להוכיח כי בעת הפטירה נתקיימו בבני הזוג שלושה יסודות מצטברים:

1. הצדדים קיימו חיי משפחה
2. במשק בית משותף
3. איש מהם לא היה נשוי לאחר באותו זמן.

• צוואה, הקובעת כי ידועה בציבור אינה זכאית לרשת את המנוח, שוללת את זכות הירושה של ידועה בציבור מכוח חוק הירושה.
• לאור העובדה כי הגדרת ידועים בציבור וזכויותיהם הינו נושא הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו הספציפיות, מומלץ לבני זוג החיים ללא נישואין פורמאליים ומעוניינים להסדיר את יחסיהם ללא התערבות משפטית, לערוך הסכם לחיים משותפים וצוואות אצל עורך דין מומחה לדיני משפחה.